Capítulo primero
El estudio de la Torá
Ocurrió con Rabí Eliézer ben Horkenós que su padre tenía labradores, y estos araban a lo largo del surco, mientras que él araba en el pedregal. Se sentó y se puso a llorar. Le preguntó su padre: «¿Por qué lloras? ¿Acaso te apena arar en el pedregal? Ahora ararás a lo largo del surco». Se sentó junto al surco y siguió llorando. Le dijo: «¿Por qué lloras? ¿Acaso te apena arar a lo largo del surco?». Le respondió: «No». «Entonces, ¿por qué lloras?». Le dijo: «Porque anhelo estudiar Torá». Le replicó: «Pero si ya tienes veintiocho años, ¿y todavía quieres estudiar Torá? Más bien tómate una mujer, engendra hijos y llévalos tú a la escuela». Pasó dos semanas sin probar bocado, hasta que se le apareció Eliyahu —de bendita memoria— y le preguntó: «Ben Horkenós, ¿por qué lloras?». Le dijo: «Porque anhelo estudiar Torá». Le respondió: «Si de veras quieres estudiar Torá, sube a Yerushaláyim, donde Rabán Yojanán ben Zakái». Se levantó y fue a Rabán Yojanán ben Zakái. Se sentó y se puso a llorar. Le preguntó: «¿Por qué lloras?». Le dijo: «Porque anhelo estudiar Torá». Le preguntó: «¿De quién eres hijo?». Y no se lo dijo.
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, שֶׁהָיוּ לְאָבִיו חוֹרְשִׁים וְהָיוּ חוֹרְשִׁים עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה, וְהוּא הָיָה חוֹרֵשׁ בַּטְּרָשִׁין. יָשַׁב לוֹ וְהָיָה בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו, ״מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה? שֶׁמָּא מִצְטַעֵר אַתָּה שֶׁאַתָּה חוֹרֵשׁ בַּטְּרָשִׁין? עַכְשָׁו אַתָּה חוֹרֵשׁ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה״. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה וְהָיָה בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ, ״מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה? שֶׁמָּא מִצְטַעֵר אַתָּה שֶׁאַתָּה חוֹרֵשׁ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה?״ אָמַר לוֹ, ״לָאו״. ״וְלָמָּה אַתְּ בּוֹכֶה?״ אָמַר לוֹ, ״שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה״. אָמַר לוֹ, ״וַהֲלֹא בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים אַתָּה, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה? אֶלָּא קַח לְךָ אִשָּׁה וְתוֹלִיד לְךָ בָּנִים וְאַתָּה מוֹלִיכָן לְבֵית הַסֵּפֶר״. עָשָׂה שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת וְלֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁנִּגְלָה לוֹ אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וְאָמַר לוֹ, ״בֶּן הוֹרְקְנוֹס, לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?״ אָמַר לוֹ, ״מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה״. אָמַר לוֹ, ״אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה, עֲלֵה לִירוּשָׁלַיִם אֵצֶל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי״. עָמַד וְהָלַךְ אֵצֶל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. יָשַׁב לוֹ וְהָיָה בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ, ״מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה?״ אָמַר לוֹ, ״מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה״. אָמַר לוֹ, ״בֶּן מִי אַתָּה?״ וְלֹא הִגִּיד לוֹ.
Le preguntó: «¿En toda tu vida no has aprendido ni la Keriat Shemá, ni la Tefilá, ni la Birkat Hamazón?». Le respondió: «No». Le dijo: «Levántate y te enseñaré las tres». Se sentó y se puso a llorar. Le preguntó: «Hijo mío, ¿por qué lloras?». Le dijo: «Porque anhelo estudiar Torá». Entonces le enseñaba dos halajot cada día de la semana, y él las repasaba y las fijaba en la memoria. Pasó ocho días sin probar bocado, hasta que el olor de su boca llegó hasta Rabán Yojanán ben Zakái, y este lo apartó de su presencia. Se sentó y se puso a llorar. Le preguntó: «¿Por qué lloras?». Le respondió: «Porque me has apartado de tu presencia como quien pone delante de sí a un llagado de forúnculos (muké shjín)». Le dijo: «Hijo mío, así como el olor de tu boca llegó hasta mí, así llegue hasta el cielo el aroma de los preceptos de la Torá que salgan de tu boca». Luego le preguntó: «Hijo mío, ¿de quién eres hijo?». Le respondió: «Soy hijo de Horkenós». Le dijo: «¡Pero si eres hijo de uno de los grandes del mundo, y no me lo decías! Por tu vida que hoy comes conmigo». Le respondió: «Ya he comido donde mis anfitriones». Le preguntó: «¿Y quiénes son tus anfitriones?». Le dijo: «Rabí Yehoshúa ben Jananiá y Rabí Yosé haCohén».
אָמַר לוֹ: ״מִיָּמֶיךָ לֹא לָמַדְתָּ קְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא תְפִלָּה וְלֹא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן?״ אָמַר לוֹ: ״לָאו״. אָמַר לוֹ: ״עֲמֹד וַאֲלַמֶּדְךָ שְׁלָשְׁתָּן״. יָשַׁב וְהָיָה בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ: ״בְּנִי, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה?״ אָמַר לוֹ: ״שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה״. וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ שְׁתֵּי הֲלָכוֹת כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְהָיָה חוֹזֵר לוֹ עֲלֵיהֶן וּמְדַבְּקָן. עָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים וְלֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁעָלָה רֵיחַ פִּיו לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהֶעֱמִידוֹ מִלְּפָנָיו. יָשַׁב וְהָיָה בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ: ״מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה?״ אָמַר לוֹ: ״מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמַדְתָּנִי מִלְּפָנֶיךָ כְּאָדָם שֶׁמַּעֲמִיד מִלְּפָנָיו מֻכֵּה שְׁחִין״. אָמַר לוֹ: ״בְּנִי, כְּשֵׁם שֶׁעָלָה רֵיחַ פִּיךָ מִלְּפָנַי, כָּךְ יַעֲלֶה רֵיחַ חֻקֵּי תוֹרָה מִפִּיךָ לַשָּׁמַיִם״. אָמַר לוֹ: ״בְּנִי, בֶּן מִי אַתָּה?״ אָמַר לוֹ: ״בֶּן הוֹרְקְנוֹס אֲנִי״. אָמַר לוֹ: ״וַהֲלֹא בֶּן גְּדוֹלֵי עוֹלָם אַתָּה, וְלֹא הָיִיתָ מַגִּיד לִי!״ אָמַר לוֹ: ״חַיֶּיךָ, הַיּוֹם אַתָּה סוֹעֵד אֶצְלִי״. אָמַר לוֹ: ״כְּבָר סָעַדְתִּי אֵצֶל אַכְסַנְיָא שֶׁלִּי״. אָמַר לוֹ: ״וּמִי הוּא אַכְסַנְיָא שֶׁלְּךָ?״ אָמַר לוֹ: ״רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן״.
Mandó preguntar a sus anfitriones. Les dijo: «¿Comió hoy Eliézer con vosotros?». Le respondieron: «No. Es más, lleva ocho días sin probar bocado». Después de esto, Rabí Yehoshúa ben Jananiá y Rabí Yosé haCohén fueron y le dijeron a Rabán Yojanán ben Zakái: «En verdad lleva ocho días sin probar bocado».
שָׁלַח וְשָׁאַל לְאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, אָמַר לָהֶם: ״אֶצְלְכֶם סָעַד אֱלִיעֶזֶר הַיּוֹם?״ אָמְרוּ לוֹ: ״לָאו. וַהֲלֹא יֵשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם״. אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְאָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: ״וַהֲלֹא יֵשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם״.
