Capítulo segundo
El estudio de la Torá
Los hijos de Horkenos dijeron a su padre: «Sube a Yerushaláyim y excluye a tu hijo Eliezer de tu herencia». Subió a Yerushaláyim para desheredarlo, y encontró allí que Rabán Yojanán ben Zakai celebraba un día de fiesta. Todos los grandes de la provincia estaban a la mesa con él: Ben Tsitsit HaKéset, Nakdimón ben Gurión y Ben Kalba Savúa.
אָמְרוּ בָּנָיו שֶׁל הוֹרְקְנוֹס לַאֲבִיהֶם: ״עֲלֵה לִירוּשָׁלַיִם וְנַדֵּה אֶת בִּנְךָ אֱלִיעֶזֶר מִנְּכָסֶיךָ״. וְעָלָה לִירוּשָׁלַיִם לְנַדּוֹתוֹ, וּמָצָא שָׁם יוֹם טוֹב לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְהָיוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה סוֹעֲדִין אֶצְלוֹ: בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ.
¿Y por qué lo llamaban Ben Tsitsit HaKéset? Porque se reclinaba en un sitio más alto que el de los grandes de Yerushaláyim. De Nakdimón ben Gurión dijeron que tenía provisiones de tres seás de harina por cada uno de los que había en Yerushaláyim. De Ben Kalba Savúa dijeron que tenía una hacienda de cuatro korin de huertos, y molían en oro. Le avisaron: «Ahí llega el padre de Rabí Eliezer». Dijo: «Hacedle sitio». Le hicieron sitio y lo sentaron junto a él. Rabán Yojanán fijó los ojos en Rabí Eliezer y le dijo: «Dinos algo de la Torá». Él respondió: «Rabí, te propondré una parábola. ¿A qué se parece esto? A un pozo que no puede dar más agua de la que se le ha echado. Así yo: no puedo decir palabras de Torá más allá de lo que recibí de ti».
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת? שֶׁהָיָה מֵסֵב לְמַעְלָה מִגְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם. אָמְרוּ עַל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁהָיָה לוֹ מָזוֹן שְׁלשָׁה סְאִים קֶמַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם. אָמְרוּ עָלָיו עַל בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, שֶׁהָיָה לוֹ בַּיִת אַרְבַּע כּוֹרִין שֶׁל גַּנּוֹת טוֹחֲנִין בְּזָהָב. אָמְרוּ לוֹ, ״הֲרֵי אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בָּא״. אָמַר לָהֶם, ״עֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם״, וְעָשׂוּ לוֹ מָקוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ אֶצְלוֹ. וְנָתַן עֵינָיו בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ, ״אֱמֹר לָנוּ דָּבָר אֶחָד מֵהַתּוֹרָה״. אָמַר לוֹ, ״רַבִּי, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַבּוֹר הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מַיִם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה מוֹצִיא. כָּךְ אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבַּלְתִּי מִמְּךָ״.
Le dijo: «Te propondré otra parábola. ¿A qué se parece esto? A un manantial que mana y da agua, y tiene fuerza para sacar más agua de la que le entra. Así tú: puedes decir palabras de Torá más allá de lo que se recibió en Sinai». Y añadió: «¿Acaso te avergüenzas de mí? Mira, me aparto de tu lado». Se levantó Rabán Yojanán y salió afuera, y Rabí Eliezer siguió sentado exponiendo, con el rostro resplandeciente como la luz del sol y sus rayos saliendo como los rayos de Moshé, y nadie sabía si era de día o de noche. Rabán Yojanán vino por detrás y lo besó en la cabeza. Le dijo: «Dichosos vosotros, Avraham, Yitsjak y Yaakov, que este salió de vuestros lomos».
אָמַר לוֹ: ״אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַעְיָן זֶה שֶׁהוּא נוֹבֵעַ וּמוֹצִיא מַיִם, וְיֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהוֹצִיא מַיִם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא מַכְנִיס. כָּךְ אַתָּה יָכֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבְּלוּ מִסִּינַי״. אָמַר לוֹ: ״שֶׁמָּא מִמֶּנִּי אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ? הֲרֵינִי עוֹמֵד מֵאֶצְלְךָ״. עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן וְהָלַךְ לוֹ לַחוּץ, וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּפָנָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה, וְקַרְנוֹתָיו יוֹצְאוֹת כְּקַרְנוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אִם יוֹם וְאִם לַיְלָה. בָּא רַבָּן יוֹחָנָן מֵאֲחוֹרָיו וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: ״אַשְׁרֵיכֶם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצֵיכֶם״.
Preguntó Horkenos: «¿De quién dijo eso?». Le respondieron: «De Eliezer, tu hijo». Les dijo: «No debió decirlo así, sino: 'Dichoso yo, que este salió de mis lomos'». Rabí Eliezer seguía sentado exponiendo, y su padre estaba de pie. Cuando vio a su padre de pie, se sobresaltó. Le dijo: «Padre, siéntate, que no puedo decir palabras de Torá mientras tú estás de pie». Le respondió: «Hijo mío, no he venido para esto, sino para desheredarte de mis bienes. Pero ahora que he venido a verte y he contemplado toda esta grandeza, tus hermanos quedan excluidos de ellos, y ellos te son entregados a ti como regalo».
אָמַר הוֹרְקָנוֹס: ״לְמִי אָמַר כָּךְ?״ אָמְרוּ לוֹ: ״לֶאֱלִיעֶזֶר בִּנְךָ״. אָמַר לָהֶם: ״לֹא כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא 'אַשְׁרֵי אֲנִי שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצַי'״. הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְאָבִיו עוֹמֵד עַל רַגְלָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִיו עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, נִבְהַל. אָמַר לוֹ: ״אַבָּא, שֵׁב, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְאַתָּה עוֹמֵד עַל רַגְלֶיךָ״. אָמַר לוֹ: ״בְּנִי, לֹא עַל כָּךְ בָּאתִי, אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי. וְעַתָּה שֶׁבָּאתִי לִרְאוֹתְךָ וְרָאִיתִי כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, הֲרֵי אַחֶיךָ מְנֻדִּים מֵהֶם, וְהֵם נְתוּנִים לְךָ בְּמַתָּנָה״.
Le dijo: «Pero yo no valgo tanto como ninguno de ellos. Si yo hubiera pedido tierras ante Hakadosh Baruj Hu, en su mano estaba dármelas, como está dicho (Tehilim 24:1): «De Adonái es la tierra y cuanto la llena, el mundo y quienes lo habitan». Y si hubiera pedido plata y oro, me los habría dado, como está dicho (Jagái 2:8): «Mía es la plata y mío el oro, dice Adonái Tsevaot». Pero no pedí ante Hakadosh Baruj Hu sino la Torá y nada más, como está dicho (Tehilim 119:128): «Por eso estimé rectos todos tus preceptos sobre todas las cosas; todo camino de mentira aborrecí»».
אָמַר לוֹ: ״וַהֲרֵי אֲנִי אֵינִי שָׁוֶה כְּאֶחָד מֵהֶם. אִלּוּ קַרְקָעוֹת בִּקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה לְפָנָיו לִתֵּן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, א): 'לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ'. וְאִלּוּ כֶּסֶף וְזָהָב בִּקַּשְׁתִּי, הָיָה נוֹתֵן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, ח): 'לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת'. אֶלָּא לֹא בִקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קכח): 'עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי'״.
