Precepto 327
La shmitá
Que no trabajemos la tierra en el séptimo año, que se llama año de shmitá, como está dicho (Vayikrá 25:4): «Y en el séptimo año… tu campo no sembrarás».
שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית – שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא נִקְרֵאת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וכו' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע.
La raíz de esta mitzvá, sus detalles y todo lo que la concierne está escrito en «Im kesef talvé» (mitzvá 84) [mitzvá 66]; tómalo de allí. Y quien transgrede esto y trabaja su tierra en tiempos del Templo con alguna de las labores prohibidas por la Torá —según lo que dijimos allí— recibe malkut.
שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ וּפְרָטֶיהָ וְכָל עִנְיָנֶיהָ כָּתוּב בְּאִם כֶּסֶף תַּלְוֶה (מצוה פד) [מצוה סו] וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָבַד אַדְמָתוֹ בִּזְמַן הַבַּיִת בְּאַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת הָאֲסוּרוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שָׁם לוֹקֶה.
