Tema 101
El dinero
Cuando el tsadik recibe dinero de un malvado, aunque ese dinero sea de origen dudoso —quizá robado—, aun así le está permitido aceptarlo. La razón: para que el malvado no se busque él mismo a algún talmid jajam corrompido, lo proclame tsadik, le entregue a él el dinero y así se enfrente al tsadik verdadero.
א. מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל מָמוֹן מֵהָרָשָׁע, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַמָּמוֹן הוּא סָפֵק גֶּזֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֻתָּר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶּׁלּא יְקַבֵּל הָרָשָׁע לְעַצְמוֹ אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם רָשָׁע, וְיּאמַר עָלָיו שֶׁהוּא צַדִּיק, וְיִתֵּן לוֹ הַמָּמוֹן, וְיַחֲלק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת.
Desde que se multiplicaron los que aceptan regalos, menguaron los días y se acortaron los años.
ב. מִשֶּׁרַבּוּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת, נִתְמַעֲטוּ הַיָּמִים וְנִתְקַצְּרוּ הַשָּׁנִים.
A la persona de quien alguna vez recibiste un favor, no la desprecies.
ג. אָדָם שֶׁקִּבַּלְתָּ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ פַּעַם אֶחָד, אַל תְּבַזֵּהוּ.
Quien hace pesar demasiado su yugo sobre Bnei Israel termina necesitando de los demás.
ד. מִי שֶׁמַּכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁנִּצְרָךְ לַאֲחֵרִים.
A quien hace bien a la gente le está permitido beneficiarse de ellos, y ellos deben servirle.
ה. מִי שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבוֹת לִבְנֵי־אָדָם, מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מֵהֶם וּצְרִיכִים לְשָׁרְתוֹ.
Por el beneficio que recibes de tu prójimo, cargas con el sufrimiento de sus faltas.
ו. עַל־יְדֵי הֲנָאָה שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל מֵחֲבֶרְךָ, עַל־יְדֵי זֶה אַתָּה סוֹבֵל צַעַר עַל עֲווֹנוֹתָיו.
Quien no recibe dinero de otros verá crecer a toda su descendencia.
ז. מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, יְגַדֵּל כָּל זַרְעוֹ.
El rey cobra sus gastos del pueblo.
ח. הַמֶּלֶךְ גּוֹבֶה יְצִיאוֹתָיו מִן הָעָם.
Conviene dedicarse a algún negocio, para no verse obligado al final a descuidar el estudio de la Torá.
ט. צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן, כְּדֵי שֶׁלּא יִצְטָרֵךְ לְסוֹף לְבַטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
Quien pide de palabra lo que le corresponde, es como si robara.
י. מִי שֶׁשּׁוֹאֵל חֶלְקוֹ בְּפִיו, כְּאִלּוּ גָּזַל.
Quien depende de la mesa de otro, el mundo se le oscurece y su vida ya no es vida.
יא. הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ גַּם חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.
Quien tiene neshamá disfruta de un aroma.
יב. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה, הוּא נֶהֱנֶה מֵרֵיחַ.
