Tema 29
La soberbia
No viene el Mashíaj hasta que se acabe [toda] soberbia del mundo.
א. אֵין מָשִׁיחַ בָּא, עַד שֶׁיִּכְלֶה [כָּל] גַּאֲוָה מִן הָעוֹלָם.
Por la soberbia se llega al deseo de yacer con varón; también se llega a la ira. Y a veces una mujer no queda embarazada porque se engalana y es soberbia.
ב. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לִידֵי תַּאֲוַת מִשְׁכַּב־זָכָר גַּם בָּא לִידֵי כַּעַסף, גַּם לִפְעָמִים אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְקַשֶּׁטֶת וְהִיא בַּעֲלַת־גַּאֲוָה.
Por la soberbia viene el hambre al mundo.
ג. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא רָעָב לָעוֹלָם.
Por la soberbia se llega a la embriaguez, y lo mismo a la inversa.
ד. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְשִׁכְרוּת וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
Por la soberbia se llega al miedo.
ה. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְפַחַד.
Segulá para anular la soberbia: dar tzedaká.
ו. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, לִתֵּן צְדָקָה.
Quien impone su autoridad sobre otros por la fuerza y con soberbia, el Kadosh Baruj Hu despierta enemigos contra él.
ז. מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּעַל־כָּרְחָם בְּגַאֲוָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְעוֹרֵר עָלָיו שֹוֹנְאִים.
Aquel cuyo corazón se enaltece, sepa que la hora le está favoreciendo.
ח. מִי שֶׁלִּבּוֹ רָם עָלָיו, יֵדַע שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת עָלָיו.
Quien socorre a los pobres tiene fuerza para humillar a los soberbios con solo mirarlos.
ט. מִי שֶׁמּוֹשִׁיעַ לַעֲנִיִּים, יֵשׁ בּוֹ כּחַ בְּהִסְתַּכְּלוּת עַל בַּעֲלֵי־גַאֲוָה לְהַשְׁפִּיל אוֹתָם.
Quien camina por el mercado y se cae, es sabido que es un engreído.
י. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְנוֹפֵל, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּדְלָן.
Segulá para anular la soberbia: que se una al sufrimiento de Israel.
יא. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
Un pobre al que el malvado persigue, ten por seguro que ese pobre es soberbio.
יב. עָנִי שֶׁהָרָשָׁע רוֹדֵף אוֹתוֹ תֵּדַע שֶׁהֶעָנִי הוּא בַּעַל־גַּאֲוָה.
Por la soberbia el hombre pierde la fe.
יג. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ.
Por la soberbia se cierra el corazón, y los ojos del hombre dejan de mirar las maravillas [o: la obra] de HaShem, bendito sea, y de temer ante Él.
יד. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה נִסְגָּר הַלֵּב וְעֵינֵי הָאָדָם מִלְּהַבִּיט בִּפְלָאוֹת [בִּפְעוּלַת] הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו.
No hay que ensoberbecerse por grandes logros ni por buenas obras, porque todo llega por medio del tsadik de la generación —y uno es, respecto al tsadik, como la pluma respecto al escriba—.
טו. אֵין לְהִתְגָּאוֹת בְּהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי הַכּל עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וְהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק כְּעֵט אֵצֶל סוֹפֵר.
Comer y beber lleva a la soberbia.
טז. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מֵבִיא לְגַאֲוָה.
Tikún para la soberbia: que ayune.
יז. תִּקּוּן לְגַאֲוָה – שֶׁיִּתְעַנֶּה.
Segulá para la soberbia: que mire al cielo.
יח. סְגֻלָּה לְגַאֲוָה – שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם.
Al hombre lo aterran en sueños para quitarle una soberbia hundida, que está encubierta para él y que él mismo no reconoce.
יט. מַבְהִילִין אֶת הָאָדָם בַּחֲלוֹמוֹת, כְּדֵי לְהָסִיר מִמֶּנּוּ גַּאֲוָה שְׁקוּעָה, שֶׁהִוא מְכֻסָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ.
Todo el que se envanece, su sabiduría y su profecía se le apartan.
כ. כָּל הַמִּתְיַהֵר – חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת.
A un pobre soberbio la razón no lo soporta. Además, él mismo se arrepiente con el tiempo y se vuelve despreciable a sus propios ojos.
כא. דַּל גֵּאֶה – אֵין הַדַּעַת סוֹבְלוֹ. גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְחָרֵט לְאַחַר זְמַן וְנִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.
Al soberbio le resulta imposible humillar su mente, y por eso cae en el olvido.
כב. אִי אֶפְשָׁר לְגֵאֶה לְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה.
El arrogante es un hombre con un defecto.
כג. יָהִיר – בַּעַל־מוּם הוּא.
Según lo requiera el asunto, está permitido hacer algo que parezca soberbia.
כד. לְפִי צרֶךְ הָעִנְיָן יֵשׁ הֶתֵּר בַּדָּבָר לַעֲשֹוֹת דָּבָר, הַנִּרְאֶה כְּאִלּוּ מִתְגָּאֶה.
Quien tiene altanería termina cayendo con una mujer casada; y es como quien practica la idolatría; y como quien reniega del principio fundamental de la fe; y como si hubiera incurrido en todas las arayot; y como si hubiera erigido un bamá; y mengua en su valía hasta desaparecer; y merece ser talado como una asherá; ni siquiera su polvo se sacudirá; y la Shejiná gime por él.
כה. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת, לְסוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת־אִישׁ; וְהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר; וּכְאִלּוּ בָּא עַל עֲרָיוֹת כֻּלָּם; וּכְאִלּוּ בָּנָה בָּמָה; וּמִתְמַעֵט מֵחֲשִׁיבוּתוֹ וְאֵינֶנּוּ; וְרָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה; גַּם אֵין עֲפָרוֹ נִנְעֶרֶת; וּשְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו.
El sombrero de un tsadik: segulá para quitar la soberbia.
כו. הַכּוֹבַע שֶׁל צַדִּיק – סְגֻלָּה לְהָסִיר הַגַּאֲוָה.
Por medio de la fe tendrás fuerza para quebrar tu soberbia, y dominarás la midá de la soberbia.
כז. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה לְךָ כּחַ לְשַׁבֵּר אֶת עַצְמְךָ מִגַּאֲוָה, וְתִמְשׁל עַל מִדַּת גַּאֲוָה.
Al soberbio no le prosperan sus planes.
כח. בַּעַל־גַּאֲוָה – מַחְשְׁבוֹתָיו אֵין מַצְלִיחִין.
Cuando cometes una transgresión sin darte cuenta, es seguro que tienes soberbia; y con eso te muestran que aún no eres un tsadik.
כט. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְךָ עֲבֵרָה בְּלִי דַּעַת – בְּוַדַּאי יֵשׁ לְךָ גַּאֲוָה, וּבָזֶה מַרְאִין לְךָ, שֶׁעֲדַיִן אֵין אַתָּה צַדִּיק.
Cuando te llega alguna grandeza, teme un castigo.
ל. כְּשֶׁבָּא לְךָ אֵיזֶה גַּדְלוּת, תִּדְאַג מִפֻּרְעָנוּת.
Un pobre de espíritu humilde, aunque no dé tzedaká, es mejor que un rico soberbio, aunque este sí la dé.
לא. עָנִי שֶׁהוּא שְׁפַל־רוּחַ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה, הוּא טוֹב מֵעָשִׁיר בַּעַל־גַּאֲוָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה.
Cuando te sobreviene la grandeza, imagina ante ti el rostro de tu padre.
לב. כְּשֶׁנּוֹפֵל לְךָ גַּדְלוּת, תְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ דְּמוּת אָבִיךָ.
La soberbia es señal de una fractura, jas veshalom.
לג. גַּאֲוָה הוּא סִימָן עַל שֶׁבֶר, חַס וְשָׁלוֹם.
La soberbia viene de no haber reparado el pecado de la juventud.
לד. גַּאֲוָה בָּא עַל־יְדֵי שֶׁלּא תִּקַּנְתָּ חַטַּאת נְעוּרִים.
Aquel cuyo vino se agría, es sabido que es soberbio.
לה. מִי שֶׁיֵּינוֹ מַחְמִיץ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא בַּעַל־גַּאֲוָה.
Quien tiene soberbia, su morada no perdura.
לו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, מְדוֹרוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם.
De quien tiene soberbia dice HaShem: «Él y yo no podemos habitar juntos en el mundo». Y hasta un poco de viento lo trastorna; su oración no es escuchada; no tiene remedio; cae en la pobreza de Torá; y su propia mujer lo desprecia.
לז. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּאֲוָה, אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ רוּחַ קִמְעָא עוֹכַרְתּוֹ; וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת; וְאֵין לוֹ רְפוּאָה; וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת שֶׁל תּוֹרָה; וְאִשְׁתּוֹ מְבַזָּה אוֹתוֹ.
A quien se viste con las ropas de un talmid jajam sin serlo, no lo admiten en el recinto del Kadosh Baruj Hu.
לח. מִי שֶׁמַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם וְהוּא אֵינוֹ תַּלְמִיד־חָכָם, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בְּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
La soberbia demora al Mashíaj y expulsa al hombre del mundo.
לט. גַּאֲוָה מְעַכֶּבֶת אֶת מָשִׁיחַ וּמַטְרִיד אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.
El versículo «Aunque su altura suba hasta los cielos» (Iyov 20:6) y el versículo «pues la riqueza no dura para siempre» (Mishlé 27:24) son propicios para quebrar la soberbia.
מ. הַפָּסוּק: "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ", וְהַפָּסוּק – "כִּי לא לְעוֹלָם חֹסֶן", הֵם מְסֻגָּלִים לְשַׁבֵּר אֶת הַגַּאֲוָה.
