Tema 41
Los pensamientos
Mediante la humildad uno se libra de los pensamientos de avodá zará.
א. עַל־יְדֵי עֲנָוָה יִנָּצֵּל מֵהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Cuando rezas y te asaltan pensamientos de avodá zará, dirige tu kavaná al Nombre «Eloheinu» (nuestro Dios).
ב. כְּשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל וְנוֹפֵל לְךָ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה תְּכַוֵּן בְּשֵׁם "אֱלֹקֵינוּ".
Los buenos pensamientos llegan por el vidúy, cuando uno se confiesa ante el talmid jajam.
ג. מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בָּאִים עַל־יְדֵי וִדּוּי, שֶׁמִּתְוַדִּים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד־חָכָם.
Quien cuenta relatos de lo que les ocurrió a los tsadikim, con ello atrae hacia sí buenos pensamientos.
ד. מִי שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁאֵרְעוּ לַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין לוֹ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת.
Quien tiene malos pensamientos, que juzgue siempre a todos con indulgencia.
ה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, יָדִין אֶת כָּל בְנֵי־אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד.
Mediante las lágrimas se vuelven despreciables todos los deseos.
ו. עַל־יְדֵי דִּמְעָה נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת.
Quien no cree en el tsadik, por eso su corazón no está firme con HaShem, bendito sea.
ז. מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַּצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לִבּוֹ נָכוֹן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
El cinturón que ha ceñido algún tsadik —cuando te ciñas con él— es una segulá para anular los pensamientos.
ח. הַחֲגוֹרָה שֶׁחָגוּר בָּהּ אֵיזֶה צַדִּיק – כְּשֶׁתַּחְגּר בָּהּ הוּא סְגֻלָּה לְבַטֵּל הִרְהוּרִים.
Mediante la mentira se profana el brit kódesh.
ט. עַל־יְדֵי שֶׁקֶר נִתְחַלֵּל הַבְּרִית קדֶשׁ.
Quien se santifica y le sube al pensamiento la vanagloria, cuando quiebre esa vanagloria alcanzará y adquirirá la Torá.
י. מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ וְעוֹלֶה עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִתְפָּאֲרוּת, כְּשֶׁיִּשְׁבּר הַהִתְפָּאֲרוּת, יַשִּׂיג וְיִקְנֶה הַתּוֹרָה.
El grito anula las peniot.
יא. הַצְּעָקָה מְבַטֵּל אֶת הַפְּנִיּוֹת.
Mediante el estudio de los cuatro «Shulján Aruj» se anulan las peniot.
יב. עַל־יְדֵי לִמּוּד אַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן־עָרוּךְ" יִתְבַּטֵּל הַפְּנִיּוֹת.
Cuando pienses en algún jidúsh de Torá que hayas innovado, es una segulá para anular los pensamientos extraños.
יג. כְּשֶׁתַּחֲשׁב אֵיזֶה תּוֹרָה שֶׁחִדַּשְׁתָּ, הוּא סְגֻלָּה לְבַטֵּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.
Quien tiene malos pensamientos, que se dirija a sí mismo palabras de desprecio.
יד. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, יְדַבֵּר לְעַצְמוֹ דִּבְרֵי בִּזְיוֹנוֹת.
El comer y el beber perturban el pensamiento.
טו. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מַטְרִידוֹת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה.
Mediante la ira vienen los pensamientos de avodá zará.
טז. עַל־יְדֵי כַּעַס בָּא הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Cuando uno menosprecia las festividades, llega a pensamientos de avodá zará.
יז. כְּשֶׁמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, בָּא לְהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Quien se sienta entre gente dada al adulterio, o en un lugar donde hubo niuf, por eso llega a malos pensamientos.
יח. מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין אַנְשֵׁי נִאוּף אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ נִאוּף, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לְהִרְהוּרִים רָעִים.
El yetzer hará no ansía sino aquello que le está prohibido.
יט. אֵין הַיֵּצֶר הָרָע תָּאֵב אֶלָּא לְדָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ.
En los deseos está revestido el jésed de HaShem, bendito sea.
כ. הַתַּאֲווֹת – מְלֻבָּשׁ בָּהֶם חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
Mediante el perdón de las culpas merecerás la pureza de corazón.
כא. עַל־יְדֵי מְחִילַת עֲווֹנוֹת תִּזְכֶּה לְבַר־לֵבָב.
Mediante la compasión se anularán en ti los deseos.
כב. עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת יִתְבַּטֵּל מִמְּךָ הַתַּאֲווֹת.
Por medio de los ojos, el corazón codicia.
כג. עַל־יְדֵי עֵינַיִם הַלֵּב מִתְאַוֶּה.
Por medio de los deseos del corazón, es imposible que no se te pegue algo.
כד. עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת הַלֵּב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִדָּבֵק בְּךָ מְאוּמָה.
Para los pensamientos de lujuria hay una segulá: beber un purgante.
כה. לְהִרְהוּרֵי זְנוּת סְגֻלָּה, שֶׁיִּשְׁתֶּה סַם הַמְשַׁלְשֵׁל.
La tefilá que se hace con kavaná del corazón abre todas las puertas de lo Alto.
כו. הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּכַוָּנַת הַלֵּב הִיא פּוֹתַחַת כָּל הַפְּתָחִים שֶׁל מַעְלָה.
Quien tiene pensamientos de avodá zará, que no lleve consigo oro alguno.
כז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַל יִשָּׂא אֶצְלוֹ שׁוּם זָהָב.
Mediante la embriaguez vienen los pensamientos de avodá zará.
כח. עַל־יְדֵי שִׁכְרוּת בָּא הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Mediante el amor a las mujeres se te quita el honor. Además, tu mujer no retiene la simiente y aborta, y en el momento del parto el bebé muere.
כט. עַל־יְדֵי אַהֲבַת נָשִׁים הַכָּבוֹד נִטָּל מִמְּךָ. גַּם אִשְׁתְּךָ אֵינָהּ קוֹלֶטֶת הַזֶּרַע וּמַפֶּלֶת, וּבִשְׁעַת הַלֵּדָה הַתִּינוֹק מֵת.
Mediante la discordia vienen los pensamientos de avodá zará. Además, una casa en la que hay discordia será casa de avodá zará.
ל. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת בָּאִים הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה. גַּם בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלקֶת יִהְיֶה בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה.
Cuando a la persona le vienen pensamientos extraños, que alce la voz como si estuviera llorando, y con eso se le apartarán esos pensamientos.
לא. כְּשֶׁבָּאִים לָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כְּאִלּוּ הוּא בּוֹכֶה, וּבָזֶה יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.
Mediante los juramentos y las maldiciones vienen los malos pensamientos.
לב. עַל־יְדֵי שְׁבוּעוֹת וּקְלָלוֹת בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.
Mediante el bitajón no te vendrán malos pensamientos.
לג. עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן לא יָבוֹאוּ לְךָ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.
El rechinar de los dientes es una segulá para anular los malos pensamientos.
לד. חֲרִיקַת הַשִּׁנַּיִם הוּא סְגֻלָּה לְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.
Según el lugar en la oración, así las chispas sagradas se revisten de peniot y vienen a la persona para que las repare.
לה. לְפִי הַמָּקוֹם שֶׁבַּתְּפִלָּה כֵּן הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מַלְבִּישִׁים אֶת עַצְמָם בִּפְנִיּוֹת וּבָאִים לָאָדָם כְּדֵי לְתַקְּנָם.
El tratado Yadáyim es una segulá para anular los malos pensamientos.
לו. מַסֶּכֶת יָדַיִם הִיא סְגֻלָּה לְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.
Aquel cuya oración es únicamente en aras de la Shejiná, no le vendrán pensamientos extraños.
לז. מִי שְׁתְּפִלָּתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְּׁכִינָה, לא יָבוֹא לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.
Mediante la paz se enaltece Su Nombre, bendito sea.
לח. עַל־יְדֵי שָׁלוֹם נִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ.
Cuando un hombre o una mujer, durante la relación conyugal, piensan en algún gentil o gentila, y ese pensamiento es de amor hacia ese gentil o gentila, entonces el hijo que nazca de esa unión se volverá apóstata.
לט. כְּשֶׁאִישׁ אוֹ אִשָּׁה חוֹשְׁבִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ בְּאֵיזֶה גּוֹי אוֹ בְּגוֹיָה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הִיא בְּאַהֲבָה לְאֵיזֶה גּוֹי אוֹ גּוֹיָה, אֲזַי הַוָּלָד הַנּוֹלָד מִזֶּה הַתַּשְׁמִישׁ נִשְׁתַּמֵּד.
Los tzitzit son una cerca contra la ervá.
מ. הַצִּיצִית הֵם גָּדֵר לָעֶרְוָה.
Mediante el bikur jolim uno se salva del yetzer hará.
מא. עַל־יְדֵי בִּקּוּר־חוֹלִים נִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרָע.
El yetzer hará no domina sino en aquello que sus ojos ven.
מב. אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.
Quien a los veinte años no se ha casado, todos sus días transcurren en pensamientos de transgresión.
מג. בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלא נָשָׂא אִשָּׁה, כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה.
Quien cometió una transgresión y después cavila en ella para volver a hacerla —aunque no la haya hecho— es castigado por ese pensamiento.
מד. מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְאַחַר־כָּךְ מְהַרְהֵר בָּהּ לַעֲשֹוֹת עוֹד אַף־עַל־פִּי שֶׁלּא עָשָׂה, נִפְרָעִין עַל הַהִרְהוּר.
Para rechazar al yetzer hará, que diga: «Rajmaná nig'ar beh baSatán» (que el Misericordioso reprenda al Satán).
מה. לִדְחוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע יאמַר: רַחֲמָנָא נִגְעַר בֵּהּ בַּשָּׂטָן.
El deseo y el mal pensamiento que suben al corazón de repente, que no está en poder de la persona evitar, no acarrean castigo; solo cuando uno cavila y vuelve a cavilar en ellos.
מו. הַחֶמְדָּה וְהַמַּחֲשָׁבָה רָעָה הָעוֹלָה עַל הַלֵּב פִּתְאוֹם, שֶׁאֵין בִּרְשׁוּת הָאָדָם לְהִמָּנַע מִמֶּנָּהּ, אֵין נֶעֱנָשִׁין עָלֶיהָ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יְהַרְהֵר וְחוֹזֵר וּמְהַרְהֵר.
Para muchas malas midot es bueno hacer una sangría.
מז. לְרב מִדּוֹת הָרָעוֹת טוֹב לְהָקִיז דָּם.
Mediante el comer pescado aumenta el deseo.
מח. עַל־יְדֵי אֲכִילַת דָּגִים נִתְרַבֶּה הַתַּאֲוָה.
Quien come apoyándose en el mérito de los padres, le caen pensamientos de avodá zará.
מט. מִי שֶׁאוֹכֵל בִּזְכוּת אָבוֹת, נוֹפְלִים לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Mediante mishkav zajar se llega a pensamientos de avodá zará.
נ. עַל־יְדֵי מִשְׁכַּב־זָכָר בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Quien cavila en una gentil, llega a pensamientos de avodá zará.
נא. הַמְהַרְהֵר בְּכּוּתִית, בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Quien mira la ervá, su arco se afloja.
נב. הַמִּסְתַּכֵּל בָּעֶרְוָה, קַשְׁתּוֹ נִנְעֶרֶת.
Quien menosprecia las festividades, es como si sirviera avodá zará.
נג. הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
Quien tiene emuná, Hakadosh Baruj Hu lo protege para que no llegue a pensamiento impuro, y así parte a aquel mundo sin pecado, pues Hakadosh Baruj Hu lo asiste.
נד. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵגֵן עָלָיו, שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר וְאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא בְּלא חֵטְא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְסַיֵּעַ לוֹ.
Cuando se ocupan en la Torá y en la guemilut jasadim, su yetzer queda entregado en sus manos.
נה. בִּזְמַן שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים, יִצְרָם מָסוּר בְּיָדָם.
Quien obtiene placer de algo de apikorsut, acabará forzado a la avodá zará.
נו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מִדְּבַר אֶפִּיקוֹרְסוּת, לְסוֹף שֶׁיָּכפוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Cuando uno se abstenga de las transgresiones y pida kapará, esto hará que ni siquiera en el pensamiento peque.
נז. כְּשֶׁיִּמְנַע עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת וִיבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, זֶה יִגְרם שֶׁאֲפִלּוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לא יֶחֱטָא.
Quien tiene relación con una gentil atrae sobre sí la impureza, y después, cuando tenga relación con su mujer y engendre un hijo, ese hijo será un renegado.
נח. הַבָּא עַל הַכּוּתִית, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַזֻּהֲמָה, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ וְהוֹלִיד וָלָד, הַוָּלָד יִהְיֶה מוּמָר.
El avnet es un tikún para los pensamientos.
נט. אַבְנֵט – תִּקּוּן עַל הִרְהוּרִים.
Quien tiene pensamientos de mujeres, los anula al no engañar a la gente.
ס. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרֵי נָשִׁים, בִּטּוּלָם – עַל־יְדֵי שֶׁלּא יִגְנב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת.
También mediante la tzedaká.
סא. גַּם עַל־יְדֵי צְדָקָה.
