Tema 76
El enojo
Quien se guarda del enojo, sus enemigos no llegan a dominarlo. Y aunque more en su casa, ningún extraño ocupará su lugar. El enojo, en cambio, cubre de deshonra a quien lo padece. «No montes en cólera y no pecarás.»
א. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס, שֹוֹנְאָיו אֵינָם שׁוֹלְטִים עָלָיו.
Todo el que se enoja pierde su sabiduría y su profecía, que se apartan de él; y aun cuando el Cielo le tenga decretada la grandeza, lo hacen descender de ella. Hakadosh Baruj Hu ama a quien no se enoja y a quien no se aferra con rigidez a lo suyo. El colérico no tiene vida que merezca llamarse vida: toda clase de guehinom se enseñorea de él, y hasta las hemorroides lo aquejan. Para él, ni la Shejiná tiene valor. El enojo le hace olvidar lo que ha estudiado, le añade necedad, y es sabido que sus culpas superan a sus méritos.
ב. גַּם יִשְׁכּן בְּבֵיתוֹ, לא יָדוּרוּ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ.
El enojo después de comer daña mucho. El enojo de la mujer arruina la casa. Por el enojo, la carne se demacra. Una segulá contra el enojo es comer pan por la mañana. Quien no se queja de la gente será apreciado a los ojos de la gente.
ג. עַל־יְדֵי הַכַּעַס נִתְבַּזָּה.
El enojo llega por la mentira. Por eso, quien sea colérico que haga un voto y lo cumpla de inmediato: así se le anulará el enojo. Quien mira el rostro de un mentiroso acaba enojándose, y también por la envidia se llega al enojo. Con el enojo, el hombre atrae sobre sí duros juicios, engendra hijos necios y acorta sus propios días.
ד. לא תִּרְתַּח וְלא תֶּחֱטָא.
Una segulá ligada al enojo es que humilles a los soberbios: cuando no tengas enojo, con solo tu mirada podrás someter a los arrogantes. Y es que quien es colérico, se sabe, ama el honor; incluso todas las mitzvot que cumple, no las hace sino por honor. Quien se enoja contra un pobre respetable es como si hubiera ofendido a HaShem, bendito sea. Y él mismo enmudece y contrae la tzaraat. En cambio, quien quiebra la midá del enojo alcanzará un buen nombre.
ה. כָּל הַכּוֹעֵס – חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶקֶת, וַאֲפִלּוּ פּוֹסְקִין לוֹ גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם, מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ.
A veces el enojo viene por una carga pesada. Tras el enojo llega la tristeza. El enojo brota también de un aislamiento mal llevado. Guardar rencor rompe la paz. Con la comida, en cambio, el enojo se disipa. Guárdate del enojo el día en que te llegue una salvación. Por la tzedaká el enojo se anula. Por el enojo, a la mujer se le dificulta el parto. El enojo llena de temor al hombre y daña la vista.
ו. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב לְמִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו.
ז. הָרַתְחָן – חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.
ח. גַּם כָּל מִינֵי גֵיהִנּם שׁוֹלְטוֹת בּוֹ.
ט. וְתַחְתּוֹנִיּוּת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ.
י. שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ.
יא. וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ.
יב. וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת.
יג. וּבְיָדוּעַ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו מְרֻבִּים מִזְּכֻיּוֹתָיו.
יד. כַּעַס אַחַר אֲכִילָה מַזִּיק מְאד.
טו. כַּעַס שֶׁל אִשָּׁה מַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת.
טז. עַל־יְדֵי כַּעַס בְּשָׂרוֹ נִכְחָשׁ.
יז. סְגֻלָּה לְכַעַס שֶׁיּאכַל פַּת שַׁחֲרִית.
יח. אָדָם שֶׁאֵין מִתְלוֹנֵן עַל הַבְּרִיּוֹת, יֵהֵא יָקָר בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.
יט. עַל־יְדֵי שֶׁקֶר בָּא כַּעַס.
כ. מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, יִדּר נֶדֶר וִישַׁלֵּם תֵּכֶף, עַל־יְדֵי זֶה יְבֻטַּל מִמֶּנּוּ הַכַּעַס.
כא. מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי שַׁקְרָן, בָּא לִידֵי כַּעַס.
כב. עַל־יְדֵי קִנְאָה בָּא לְכַעַס.
כג. עַל־יְדֵי כַּעַס מְגָרֶה עַל עַצְמוֹ דִּינִים.
כד. עַל־יְדֵי כַּעַס מוֹלִיד בָּנִים שׁוֹטִים.
כה. עַל־יְדֵי כַּעַס נִתְקַצְרוּ יָמָיו.
כו. סְגֻלָּה לְכַעַס – שֶׁתַּשְׁפִּיל גֵּאִים.
כז. כְּשֶׁלּא יִהְיֶה לְךָ כַּעַס, עַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל בְּהִסְתַּכְּלוּתְךָ לְהַכְנִיעַ בַּעֲלֵי־גַּאֲוָה.
כח. מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּבוֹד, וַאֲפִלּוּ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד.
כט. הַכּוֹעֵס עַל עָנִי מְכֻבָּד, כְּאִלּוּ הִקְנִיט אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
ל. גַּם נִתְאַלֵּם.
לא. וְנַעֲשֶׂה מְצרָע.
לב. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת מִדַּת הַכַּעַס, יִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב.
לג. לִפְעָמִים בָּא כַּעַס עַל־יְדֵי מַשָּׂא כְּבֵדָה.
לד. עַל־יְדֵי כַּעַס בָּא עַצְבוּת.
לה. כַּעַס בָּא עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי.
לו. עַל־יְדֵי הַקְפָּדָה אֵין שָׁלוֹם.
לז. עַל־יְדֵי אֲכִילָה נִסְתַּלֵּק הַכַּעַס.
לח. תִּשְׁמר אֶת עַצְמְךָ מִכַּעַס, בְּיוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לְךָ יְשׁוּעָה.
לט. עַל־יְדֵי צְדָקָה נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס.
מ. עַל־יְדֵי הַכַּעַס אִשָּׁה מְקַשָּׁה לֵילֵד.
מא. הַכַּעַס מַפְחִיד אֶת הָאָדָם.
מב. הַכַּעַס מַזִּיק לְהָרְאוּת.
