Parashat Metsorá
Luz de la víspera del Shabat, 6 de Iyar. HaShem esté contigo en todo — por eso, guárdate desde ahora de que tu corazón deje de meditar sin cesar en mi Mishná, para que no se aparte de ti ni en este mundo ni en el mundo venidero. Pues ya te dije que no sabes cuántos mundos edificas en el instante en que meditas en mi Mishná — ni cuántos mundos se destruyen por tu mano en el instante en que dejas de meditar en la Mishná. Por eso, guárdate. ¿Acaso no está escrito en esta parashá santa «Esta será la ley del metsorá»? Es decir: el metsorá está apartado de la luz de lo alto, y cuando se lo quiere purificar hay que unirlo a «esta» — que es la Congregación de Israel — y también a «la ley», que es igualmente la Congregación de Israel (Vayikrá 14:2).
«El día de su purificación» (Vayikrá 14:2) — es decir: que aquel día en que dañó ese grado ha de repararlo, pues cada día tiene un grado que se repara, y hay que ocuparse en él en la Torá y en el servicio de Hakadosh Baruj Hu, y lo mismo cada noche. ¡Ay de quien pierde uno de los días o una de las noches! — porque pierde el grado de aquel día o de aquella noche que está encargado sobre él.
O bien «el día de su purificación» quiere decir esto: que el día en que llega su purificación, se purifica — pues cada día se renuevan palabras que hacer, como está dicho «Para todo hay un tiempo, y una hora para cada asunto» (Kohélet 3:1). Es decir: todas las sefirot fluyen hacia Yesod, pues «todo» es Yesod, y «tiempo» son las sefirot que están sobre él, según el sod de «enseña que hubo un orden de tiempos antes de esto». Y «hora» es la Congregación de Israel, y «asunto» son las sefirot que están sobre ella — es decir, a la Congregación de Israel le viene la efusión de las sefirot que están sobre ella.
פרשת מצורע מהדורא קמא: אור לשבת ששי לאייר, ה' עמך בכל כו' להן אזדהר מלפנאה לבך מלהרהרא תדיר במתניתא דילי דלא יתנשי מינך לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי, דהא אמרית לך דלית את ידע כמה עלמין את בני בעידן דאת מהרהר במתנייתא דילי, וכמה עלמין מתחרבין על ידך בעידן דאת מפסיק מלהרהרא במתנייתא להן אזדהר, והלא בפרשתא קדישתא דא כתיב זאת תהיה תורת המצורע כלומר דמצורע איהו סגיר מנהורא עילא' וכד בעי לדכותיה בעי לחברא לה בזאת דאיהי כ"י, וכן בתורת דהיא כ"י נמי, ביום טהרתו כלומר יתקן ההוא יומא דפגם בההוא דרגא בעי לתקנא דכל יומא אית ליה דרגא מתתקנא וצריך לאתעסקא ביה באורייתא ובפולחנא דקודשא בריך הוא וכן כל לילה ווי ליה דמאן דמפסיד חדא מן יומא או חדא מן לילה, דהא הוא מפסיד דרגא דההוא יומא או ההוא לילה ממנא עליה, אי נמי ביום טהרתו היינו לומר דביומא דמטי דכותי' יתדכי דכל יומא אין מלין מתחדשין למעבד כד"א לכל זמן ועת לכל הפץ וכו' כלומר דכל ספירין משפיעין ביסוד דכל היינו יסוד וזמן היינו ספיראן דעליה בסוד מלמד שהיו סדר זמנים קודם לכן, ועת היינו כנסת ישראל, וחפץ היינו ספירין דעלה כלומר לכנסת ישראל אתא שפעא מספירין דעלה, והא איכא יומיא ודרגין מייחדין להאי מילתא ואחריני למילי אחריני, והיינו תחת השמים כלומר בשבע ספירות הבנין דאינון תחת השמים העליונים דאינון תלת עילאי דתמן כולא יחודא ולית תמן פרישו דדרגין דכנסת ישראל אתמר עלה יקרה היא מפנינים כלומר יקרא דאית בה משפעא דאתי לה מתלת עלמין:
Y hay días y grados destinados a este asunto, y otros a otros asuntos. Y eso es «bajo los cielos» (Kohélet 3:1) — es decir, en las siete sefirot de la construcción, que son las que están bajo los cielos superiores, que son las tres supremas, donde todo es unidad y no hay allí separación de grados. De la Congregación de Israel se dijo «Más preciosa es que las perlas» (Mishlé 3:15) — es decir: la preciosura que hay en ella proviene de la efusión que le llega de los tres mundos.
Aquí termina y se concluye la primera redacción — alabanza al Dios creador del mundo. (Hasta aquí la primera redacción, de boca del gran Rabí, nuestro maestro Rabí Yosef Karo, su memoria sea bendición.)
מהדורא קמא תם ונשלם, שבח לאל בורא עולם. (עד כאן מהדורא קמא מפי הרב הגדול מוהרי"ק זצ"ל):
