Capítulo 370
La mortaja de lino
Vestir al difunto con ropas de lino tiene una virtud especial: los cabalistas escribieron que lo protege de todo espíritu maligno y de toda acusación, y que su cuerpo reposa seguro. Por eso conviene que cada uno se cuide a sí mismo y cuide a sus muertos, y deje dispuesto que su mortaja se haga de lino, sin mezcla alguna de otra clase. Y donde se acostumbra poner algodón, que pongan fibras de lino; también el talit ha de ser de lino, con hilos de lino.
שש - סגלת לבישת בגדי שש למת, כתבו המקבלים שמצילתו מכל רוחין רעים ומכל קטרוגין, ובשרו ישכן לבטח. הנה כי כן ראוי לאדם לחוס על עצמו ועל מתו, ויצוה על עצמו שיעשו לו התכריכין מבגדי שש בלי תערבת מין אחר כלל. ובמקום שנוהגים לתן צמר גפן יתנו אניצי פשתן, וגם הטלית יהיה של פשתן עם חוטי פשתן:
Es bueno que uno se prepare la mortaja en vida, mientras aún está en plena fuerza, la haga a su gusto y la tenga lista —porque nadie conoce su hora ni su lugar—. Puede que la muerte lo alcance en erev Shabat pasado el mediodía, o en erev yom tov, o cualquier día ya entrada la tarde; y si la mortaja no está preparada, tendrán que dejarlo sin sepultar hasta el día siguiente, lo cual es un daño y un gran sufrimiento para el alma. En cambio, si la mortaja ya está lista, podrán apresurar el entierro.
O puede que la muerte lo sorprenda de viaje, y allí lo entierren sin mortaja. Por eso es bueno tenerla preparada y llevarla consigo a todo lugar adonde vaya. Así, además, tendrá siempre presente el día de la muerte y andará por el camino de los buenos.
וטוב לגבר שיכין התכריכין לעצמו בעודנו באבו, ויעשה אותם כרצונו ויהיו מוכנים לו, כי לא ידע האדם את עתו ואת מקומו, שאפשר יארע מיתתו בערב שבת אחר חצות או בערב יום טוב, או באיזה יום סמוך לחשכה, ומתוך שאין התכריכין מוכנים יצטרכו להלינו, שהוא פגם וצער גדול לנשמה, אבל בהיות התכריכין מוכנים יוכלו למהר קבורתו. או שמא יארע מיתתו בדרך, ושם תהא קבורתו בלי תכריכין, לכן טוב שיהיו מוכנים לו, ואל כל המקום אשר ילך, יוליכם עמו, ומתוך כך יזכר לו יום המיתה תמיד וילך בדרך טובים:
