Tema 71
El temor del Cielo
Quien no se cree sabio a sus propios ojos puede llegar al temor. Quien se acerca al anciano y soporta su enojo, por ese medio alcanza el temor. Y cuando se le presenta la ocasión de un acto de bondad —una guemilut jésed— y no lo cumple, por eso mismo cae de su temor.
א. מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, יָכוֹל לָבוֹא לְיִרְאָה.
Quien habla poco alcanzará el temor. Quien habla e incita a su compañero al temor del Cielo, todas las palabras que salen de su boca mientras conversa con él se convierten en un séfer. Y quien lleva en sí temor del Cielo, sus palabras son escuchadas.
ב. מִי שֶׁמְּקרָב אֶל הַזָּקֵן וְסוֹבֵל כַּעֲסוֹ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה.
El llanto por la muerte de una persona íntegra es tan valioso como el temor del Cielo. El temor de HaShem añade a la persona más de lo que su mazal le impone —y lo mismo vale a la inversa. Por servir a los tsadikim se llega al temor del Cielo —y también a la inversa. La vergüenza conduce al temor del pecado.
ג. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ אֵיזֶה גְּמִילוּת־חֶסֶד, וְאֵינוֹ גּוֹמֵל, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ.
El mérito del temor perdura hasta mil generaciones. Quien no deja tras de sí un hijo o un discípulo, ese es llamado «no temeroso de Elohim». Cubrirse la cabeza conduce al temor. Y de aquel a quien la multitud del pueblo toma para bendecirse, se sabe con certeza que hay en él temor del Cielo.
ד. מִי שֶׁמְּמַעֵט בְּשִׂיחָה, יִזְכֶּה לְיִרְאָה.
Quien tiene en sí temor del Cielo puede quebrar el corazón de los soberbios. Además atrae la Shejiná al mundo, llega a la sumisión, y ni siquiera el seductor logra seducirlo.
ה. מִי שֶׁמְּדַבֵּר וּמֵסִית אֶת חֲבֵרוֹ לְיִרְאַת־שָׁמַיִם, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, נַעֲשֲֶׂה מִמֶּנּוּ סֵפֶר.
A quien está siempre apegado al temor de HaShem, bendito sea, Hakadosh Baruj Hu le hace milagros. A quien está siempre ligado al temor de HaShem, sin olvidarlo un instante, se le perdonan todas sus faltas. Quien tiene en sí temor del Cielo, con certeza escuchará la voz de los tsadikim, y llegará también a la midá del bitajón.
ו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.
Por medio del temor, Hakadosh Baruj Hu le concede paz. Quien no tiene temor no anda por el camino de HaShem; y por medio del temor se llega a la verdad. Quien tiene en sí temor no cae de su grandeza, sino que va creciendo cada vez más.
ז. בְּכִיָּה עַל מִיתַת אָדָם כָּשֵׁר הִיא חֲשׁוּבָה כְּמוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם.
Quien lleva en su corazón la sabiduría de Elohim, el pueblo lo temerá. Y quien tiene en sí temor, cuando el miedo llega al mundo, él no temerá, sino que hasta se alegrará. Con certeza someterá su ego ante el tsadik.
ח. יִרְאַת־הַשֵּׁם תּוֹסִיף לָאָדָם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּזָּלוֹ מְחַיֵּב וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
Por la soberbia no hay temor. Para alcanzar el temor, ve al mikvé. Por medio de la santificación de HaShem vendrás al temor. Las transgresiones apartan el temor de ante sus ojos. Y quien no trae a su corazón el día de la muerte, por eso mismo carece de temor.
ט. עַל־יְדֵי שִׁמּוּשׁ צַדִּיקִים יָבוֹא לְיִרְאַת־שָׁמַיִם וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
Cuando una persona cae de su temor, se sabe con certeza que la están juzgando en lo alto. Por el regalo que se ofrece a los tsadikim se alcanza el temor. También trescientas diez inmersiones —Sha"i, es decir, trescientas diez— son propicias para el temor. Y el anhelo con que uno desea cumplir una mitzvá es señal de que tiene temor.
י. הַבּוּשָׁה מֵבִיא לִידֵי יִרְאַת־חֵטְא.
יא. זְכוּת הַיִּרְאָה עַד אֶלֶף דּוֹר.
יב. מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, זֶה נִקְרָא לא יְרֵא־אֱלקִים.
יג. הַכִּסּוּי שֶׁל הָראשׁ מֵבִיא לִידֵי יִרְאָה.
יד. אָדָם שֶׁהֲמוֹן עַם מִתְבָּרְכִין בּוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם.
טו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, יָכוֹל לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הַמִּתְגָּאִין.
טז. וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם.
יז. וּבָא לִידֵי הַכְנָעָה.
יח. גַּם הַמֵּסִית לא יָכוֹל לְהָסִית אוֹתוֹ.
יט. מִי שֶׁדָּבוּק תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ נִסִּים.
כ. מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר תָּמִיד בְּיִרְאַת־הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ שָׁכוּחַ מִמֶּנּוּ, מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
כא. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, בְּוַדַּאי יִשְׁמַע לְקוֹל הַצַּדִּיקִים.
כב. גַּם יָבוֹא לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.
כג. עַל־יְדֵי יִרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם.
כד. מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאָה, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם.
כה. עַל־יְדֵי יִרְאָה, יָבוֹא לֶאֱמֶת.
כו. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה אֵינוֹ נוֹפֵל מִגְּדֻלָּתוֹ וְהוֹלֵךְ וְגָדֵל.
כז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָכְמַת אֱלקִים בְּלִבּוֹ, הָעָם יִירְאוּ מִלְּפָנָיו.
כח. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, כְּשֶׁבָּא פַּחַד לָעוֹלָם הוּא לא יִפְחַד, אֲבָל גַּם יִשְׂמַח.
כט. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, בְּוַדַּאי, יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיק.
ל. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה אֵין יִרְאָה.
לא. לְיִרְאָה תֵּלֵךְ לַמִּקְוֶה.
לב. עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם תָּבוֹא לְיִרְאָה.
לג. הַפְּשָׁעִים מְסִירִין אֶת הַיִּרְאָה מִנֶּגֶּד עֵינָיו.
לד. מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ יוֹם הַמִּיתָה, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה.
לה. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.
לו. עַל־יְדֵי מַתָּנָה שֶׁנּוֹתְנִין לַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְיִרְאָה.
לז. גַּם שַׁ"י [שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר] טְבִילוֹת מְסֻגָּלִין לְיִרְאָה.
לח. הַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשֵׁק הָאָדָם לַעֲשֹוֹת מִצְוָה הוּא סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה.
