Tema 84
La contienda
Cuando se habla en contra del tsadik, por eso se fortalece la filosofía en el mundo; y también a la inversa.
א. עַל־יְדֵי שֶׁדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּבֵּר הַפִּילוֹסוֹפְיָא בָּעוֹלָם וְכֵן לְהֵפֶךְ.
Hay personajes célebres cuya fama, en lo esencial, se forjó a través de la contienda.
ב. יֵשׁ מְפֻרְסָמִים שֶׁעִקַּר הַפִּרְסוּם שֶׁלָּהֶם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת.
Por la contienda se cae en el deseo de adulterio.
ג. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף.
Quien tiene a muchos que se alzan contra él y disputan su fe, y él les hace frente y les responde con argumentos convincentes, por eso merece muchos hijos, y el mundo se llena de su descendencia.
ד. מִי שֶׁקָּמִים עָלָיו רַבִּים וְחוֹלְקִים עָלָיו עַל אֱמוּנָתוֹ, וְהוּא עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם וְטוֹעֵן כְּנֶגְדָּם דְבָרִים הַנִּתְקַבְּלִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים רַבִּים וְהָעוֹלָם נִתְמַלֵּא מִזַּרְעוֹ.
Quien pone siempre los ojos de su entendimiento en escrutar a los líderes de la generación y los observa con mal ojo, por eso cae en el hambre del futuro —es decir, no un hambre de pan—. Y esto es raav (hambre): una ayin metida dentro de la palabra rav.
ה. מִי שֶׁנּוֹתֵן עֵינֵי שִׂכְלוֹ תָּמִיד לַחְקר אֶת רָאשֵׁי־הַדּוֹר וּמְעַיֵּן בָּהֶם בְּעֵינָא בִּישָׁא, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְרָעָב שֶׁלֶּעָתִיד, הַיְנוּ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְזֶה "רָעָב" עַ'יִן בְּ'תוֹךְ רַ'ב.
Con la tzedaká, por una causa insignificante, somete a sus enemigos, y Hakadosh Baruj Hu lo salva de las grandes causas que traman contra él.
ו. עַל־יְדֵי צְדָקָה בְּסִבָּה קַלָּה הוּא מַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבָיו, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצִּילוֹ מִסִּבּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אוֹיְבָיו.
Por medio de la birkat hamazón se da a conocer HaShem, bendito sea, en el mundo. Y también por la birkat hamazón el reino se asienta y queda libre de disputas y guerras.
ז. עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. גַּם עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְיַשֵּׁב הַמַּלְכוּת מִן הַמְּרִיבוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת.
Quien estudia Torá con mente pura —cuya comida es tan santa que se nutre del mismo alimento del que se nutren los ángeles—, por eso sus enemigos son condenados a morir estrangulados. Y la señal del asunto es: «Y sucedió que al tercer día, al despuntar la mañana» (Shemot 19:16); «y a la mañana había una capa de rocío» (Shemot 16:13); «Y sucedió que en la vigilia de la mañana» (Shemot 14:24).
ח. מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן, שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שֹוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר"; "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל"; "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר".
El dolor y la mortificación que se inflige al sabio lo llevan al olvido.
ט. הַצַּעַר וְהַקִּנְטוּר שֶׁיֵּשׁ עַל הֶחָכָם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לִידֵי שִׁכְחָה.
Por la contienda se causa que los alumnos jóvenes se hagan célebres antes de tiempo, y esto es a la manera de un aborto —el feto sale al aire del mundo antes de su tiempo—; y por eso se provoca pobreza, y a veces se provocan muertes, jas veshalom.
י. עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה גּוֹרְמִים, שֶׁהַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים נִתְפַּרְסְמִים קדֶם זְמַנָּם, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַפָּלַת נְפָלִים, שֶׁהַוָּלָד יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם קדֶם זְמַנּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת וְלִפְעָמִים גּוֹרֵם מִיתוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.
A veces la persona no tiene paz en el hogar y todos los de su casa andan a la greña: es sabido que hay shedim en la casa que causan todo esto, y por eso vienen sufrimientos sobre los de su hogar.
יא. לִפְעָמִים אֵין שְׁלוֹם בַּיִת לָאָדָם וְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ בִּקְטָטָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שֵׁדִים בַּבַּיִת הַגּוֹרְמִין כָּל זֶה, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּאִים יִסּוּרִים עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.
A veces el lugar donde uno está le acarrea contiendas, del mismo modo que no se saluda al prójimo en un sitio inmundo.
יב. לִפְעָמִים מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם גּוֹרֵם לוֹ מְרִיבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בִּמְקוֹם הַטִּנּפֶת.
Por el dolor y la tristeza viene la contienda al mundo, y por la alegría viene la paz al mundo.
יג. עַל־יְדֵי הַצַּעַר וְהָעַצְבוּת בָּא מְרִיבָה בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי הַשִׂמְחָה בָּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.
La revelación de la Torá se da a través de la paz.
יד. הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הִיא עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם.
El negocio o el trabajo en que uno se afana en su día de ayuno, eso mismo lo salva de enemigos y de asesinos.
טו. הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁאָדָם מְיַגֵּעַ בּוֹ בְּיוֹם תַּעֲנִיתוֹ, זֶה הַדָּבָר מַצִּיל אוֹתוֹ מִשּׂוֹנְאִים וּמֵרוֹצְחִים.
A quien tiene enemigos le cuesta concentrar la mente en la oración.
טז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֹוֹנְאִים, קָשֶׁה לוֹ לְכַוֵּן דַּעְתֵּהּ בַּתְּפִלָּה.
Quien siembra la separación entre un hombre y su mujer —es decir, que va al marido y le alaba a la mujer, y va a la mujer y le denigra a su marido ante sus ojos, hasta que se produce la ruptura entre ellos—, por eso queda agobiado en la busca de su sustento.
יז. מִי שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ לָאִישׁ וּמְיַפֶּה אֶת הָאִשָׁה בִּפְנֵי הַבַּעַל, וְהוֹלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה וּמְגַנֶּה אֶת בַּעְלָהּ בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֲֶׂה טָרוּד בִּמְזוֹנוֹתָיו.
Cuando Hakadosh Baruj Hu ve a un tsadik que tiene fuerza en su mano para acercar a la gente a Su servicio, entonces le suscita enemigos, precisamente para que pueda acercar a la gente. Porque el tsadik que no tiene enemigos no puede acercar a nadie —igual que en el tiempo de la venida del Mashíaj vivirán en calma, y entonces ya no se aceptan guerim—.
יח. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה צַדִּיק, שֶׁיֵּשׁ כּחַ בְּיָדוֹ לְקָרֵב בְנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲזַי מַעֲמִיד עָלָיו שֹוֹנְאִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב בְנֵי־אָדָם, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁאֵין לוֹ שֹוֹנְאִים, אֵין יָכוֹל לְקָרֵב, כְּמוֹ בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵשְׁבוּ בְּשַׁלְוָה, וְאָז אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים.
Por los pensamientos de avodá zará vienen enemigos y se encumbran sobre la persona.
יט. עַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֹוֹנְאִים בָּאִים וְנִתְרוֹמְמִים עַל אָדָם.
Aquel cuyos enemigos se encumbran cae en el deseo de comer.
כ. מִי שֶׁשּׂוֹנְאָיו נִתְרוֹמְמִים, הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוַת אֲכִילָה.
Cuando uno siente picazón en el cuerpo, sepa que tiene enemigos; y a veces, mediante golpes y heridas que reciba en el cuerpo, por eso se salva de sus enemigos, porque lo uno se permuta por lo otro.
כא. כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ חִכּוּךְ בְּגוּפוֹ, יֵדַע שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שֹוֹנְאִים, וְלִפְעָמִים שֶׁעַל־יְדֵי מַכּוֹת וְחַבּוּרוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים, כִּי זֶה נִתְחַלֵּף בָּזֶה.
Hay dos tsadikim: uno cuya palabra es como el arar, y el otro cuya palabra es como el segar; o bien uno cuya palabra establece el pacto para la unión, y el otro cuya palabra atrae la simiente, forma al feto en el vientre de su madre y lo hace crecer. Por eso, cuando hay contienda entre estos dos tsadikim, que ningún extraño se entrometa en las palabras que se dicen el uno al otro, para no echar a perder lo que ambos se proponen.
כב. יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים, שֶׁאֶחָד דִּבּוּרָיו הֵם בַּחֲרִישָׁה, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו בִּקְצִירָה, אוֹ אֶחָד דְּבָרָיו הֲקָמַת הַבְּרִית לְזִוּוּג, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו הֵם הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַזֶּרַע וּמְהַוִּים אֶת הַוָּלָד בְּבֶטֶן אִמּוֹ וּמְגַדְּלִין אוֹתוֹ. בְּכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ, אַל יִתְעָרֵב זָר בְּתוֹךְ דִּבּוּרִים, שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלּא יְקַלְקֵל הַמְכֻוָּן.
Quien tiene enemigos, absténgase del vino, y por eso se vuelve cabeza sobre ellos.
כג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֹוֹנְאִים, יַזִּיר מִן הַיַּיִן, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֲֶׂה ראשׁ לָהֶם.
Segulá para salvarse de los enemigos —tanto de los enemigos de una contienda como de los enemigos del camino, a los que uno teme—: recitar todos los te'amim de la Torá, es decir, pashta, munaj, zarka, etcétera.
כד. סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִשּׂוֹנְאִים, הֵן שֹוֹנְאִים שֶׁל מַחֲלקֶת הֵן שֹוֹנְאִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ, שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהֶם, לוֹמַר כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבַּתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ פַּשְׁטָא מֻנַּח זַרְקָא וְכוּ'.
