Capítulo 169
El fundamento
Escribieron los comentaristas que, así como un edificio sin cimientos no se sostiene, también el estudio de la Torá necesita antes que nada un fundamento. Es decir: hay que trabajar con el niño hasta que domine una lectura fiel, en lengua clara, con sus vocales, sus acentos y su gramática. Después, que domine la traducción de todas las conjugaciones verbales —en la lengua de la Torá, la de la Mishná y la de los sabios—, de modo que todo su estudio salga bien hecho, cada palabra dicha en su punto (Mishlé 25:11). Y solo entonces que pase a estudiar la comprensión.
יסוד - כתבו המפרשים כמו שהבנין בלי יסוד אינו מתקים, כך למוד התורה צריך תחלה יסוד, דהינו שילמד עם הילד, שיהא בקי בקריאה נאמנה בלשון צח בנקדותיה וטעמיה ודקדוקיה, ושוב יהא בקי בלעז בכל בניני הפעלים בלשון תורה ולשון משנה ולשון חכמים, באפן שיהא כל למודו נאה, דבר דבור על אפניו, ושוב ילמד הבנה. ויעלהו במעלות לאט לאט, מעלה אחר מעלה ומדרגה אחר מדרגה. אבל הרוצה לעלות לעליה בלי סלם, יפל הנופל. ומה גם שכמה מהבשת מגיע למי שהוא בגדר תלמיד חכם ואינו בקי בקריאת הלשון כתקונו, ואינו יודע ללעז כפי בנין הפעלים, מזה יבוא לטעות שכשירצה לכתב אגרת או ספר בלשון הקדש והיה חרפה לשכניו. הנה כי כן חיובא רמיא על מלמדי תינוקות ללמד את הקודם תחלה למוד יפה, עד שיהיו בקיאים ורגילים, ואחר כך יהיו עולים:
Se lo va haciendo subir por los peldaños poco a poco, un grado tras otro, un escalón tras otro. Pero quien pretende llegar al piso alto sin escalera, caerá.
Y más todavía: cuánta vergüenza le espera a quien tiene rango de talmid jajam y, sin embargo, no domina la lectura de la lengua como es debido ni sabe traducir según la conjugación de los verbos. De ahí nace el error, porque cuando quiera escribir una carta o un libro en la lengua sagrada quedará en ridículo ante quienes lo rodean.
Por eso recae sobre los maestros de niños la obligación de enseñar primero lo primero —un aprendizaje bien hecho— hasta que los alumnos sean expertos y lo tengan por costumbre; y solo después irán subiendo.
