Capítulo 312
La lectura
Hay muchas lecturas valiosas: la del orden de los korbanot, los Tehilim, los Maamadot y muchas más —libros enteros dedicados a ello—. Pero todo depende de la kavaná del corazón, y vale más poco con kavaná que mucho sin ella. Que cada cual elija según lo que sabe y según el tiempo libre de que dispone; y que pida consejo a un talmid jajam sobre qué lectura conviene más meditar ante el Makom baruj Hu.
Y qué bueno y qué grato sería que uno llevara en el pecho un librito de Tehilim o de mussar mientras está sentado en su tienda —tenerlo siempre a mano y leerlo cada vez que quede libre—, sin preocuparse por la burla de los despreocupados ni de los idólatras.
Ya hay idólatras que hacen justamente eso con los libros de sus sectas; ¿y por qué vamos a quedar nosotros por debajo? Y puede que alguien en cuyo corazón haya penetrado el temor de HaShem aprenda de él, y resulte así zoje umezake —ganando mérito para sí y haciéndolo ganar a otros—. La grandeza de la Torá bien merece amparar y dejar bendición tras de sí: se le cuenta como a quien se ocupa de la halajá, como si leyera el día entero, y sus testigos abogan a su favor.
קריאה - כמה קריאות נאמנות יש, כגון קריאת מעשה הקרבנות ותהלים ומעמדות וכהנה רבות ספרים מלאים, אבל אחר כונת הלב הן הדברים, וטוב מעט בכונה מהרבות בלא כונה, והבוחר יבחר לפי ידיעתו, ולפי הפנאי שיש לו, יטל עצה מתלמיד חכם איזו קריאה יותר חשובה לפני המקום ברוך הוא יהגה. ומה טוב ומה נעים שישא בחיקו ספר קטן של תהלים או מוסר בשבתו בחנותו והיה עמו וקרא בו בכל עת שהוא פנוי, ואל יחוש ללעג השאננים או העכו"ם. וכבר יש העכו"ם שעושים כן בספרי המינים שלהם, ולמה נגרע, ואפשר שאשר נגע יראת השם בלבו, ילמד ממנו ונמצא זוכה ומזכה, וגדלת תורה ראויה היא שתגן להניח ברכה, ונחשב לו כמי שעוסק בהלכה, וכאלו קורא כל היום כלו ועדיו זכין לו:
