Josué Capítulo 1

יְהוֹשֻׁעַ

Haftará ·Parashat Vezot Habraját
Berajot de la Haftará · ברכות ההפטרה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים, וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק.

  1. 1וַֽיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃Vayhí ajaréi mot Moshé éved Adonai vayómer Adonai el-yehoshúa bin-nun mesharet Moshé lemorY fue después de la muerte de Moshé, siervo de HaShem, que HaShem habló a Yehoshúa hijo de Nun, servidor de Moshé, diciendo:
  2. 2מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃Moshé avdí met ve’ata kum avor et-hayardén hazé ata vejol-ha’am hazé el-ha’arets asher anojí notén lahem livnéi Yisrael«Moshé mi siervo ha muerto; y ahora, levántate, cruza este Yardén, tú y todo este pueblo, hacia la tierra que yo les doy, a los hijos de Yisrael.
  3. 3כׇּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃Kol-makom asher tidroj kaf-raglejem bo lajem netativ ka’asher dibarti el-MoshéTodo lugar que pise la planta de su pie, a ustedes se lo he dado, como hablé a Moshé.
  4. 4מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃Mehamidbar vehalevanón hazé ve’ad-hanahar hagadol nehar-perat kol erets hajitim ve’ad-hayam hagadol mevó hashámesh yihyé gevulejemDesde el desierto y este Levanón, hasta el río grande, el río Perát, toda la tierra de los jitím, y hasta el mar grande hacia la puesta del sol, será su territorio.
  5. 5לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃Lo-yityatsev ish lefaneja kol yeméi jayeja ka’asher hayiti im-Moshé ehyé imaj lo arpejá veló e’ezvekaNo se sostendrá hombre alguno delante de ti todos los días de tu vida; como estuve con Moshé, estaré contigo; no te soltaré ni te abandonaré.
  6. 6חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃Jazak ve’emáts ki atá tanjil et-ha’am hazé et-ha’arets asher-nishbati la’avotam latet lahemSé fuerte y valiente, porque tú harás heredar a este pueblo la tierra que juré a sus padres darles.
  7. 7רַק֩ חֲזַ֨ק וֶאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃Rak jazak ve’emáts me’od lishmor la’asot kejol-hatorá asher tsiveja Moshé avdí al-tasur mimenu yamín usemovl lema’an taskil bejol asher telejSolo sé fuerte y muy valiente para guardar y cumplir toda la Torá que te ordenó Moshé mi siervo; no te apartes de ella ni a la derecha ni a la izquierda, para que prosperes en todo lo que emprendas.
  8. 8לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵ֩פֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכׇל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃Lo-yamush sefer hatorá hazé mipija vehagita bo yomam valayla lema’an tishmor la’asot kejol-hakatuv bo ki-az tatsliaj et-derajeja ve’az taskilNo se aparte este libro de la Torá de tu boca, y medita en él de día y de noche, para que guardes y cumplas todo lo escrito en él; porque entonces harás prosperar tu camino y entonces tendrás éxito.
  9. 9הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃Haló tsivitija jazak ve’emáts al-ta’aróts ve’al-tejat ki imeja Adonai Eloheja bejol asher telej¿Acaso no te he ordenado? Sé fuerte y valiente; no temas ni desmayes, porque contigo está HaShem tu Elohim en todo lo que emprendas».
  10. 10וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃Vaytsav yehoshúa et-shotréi ha’am lemorY ordenó Yehoshúa a los oficiales del pueblo, diciendo:
  11. 11עִבְר֣וּ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃Ivrú bekérev hamajané vetsavú et-ha’am lemor hajinu lajem tseidá ki beod shelóshet yamim atem ovrim et-hayardén hazé lavo laréshet et-ha’arets asher Adonai Eloheijem notén lajem lerishtah«Pasen por en medio del campamento y ordenen al pueblo diciendo: Prepárense provisiones, porque dentro de tres días cruzarán este Yardén para entrar a tomar posesión de la tierra que HaShem su Elohim les da para poseerla».
  12. 12וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃Velaruveni velagadí velajatsí shévet hamnashé amar yehoshúa lemorY a los reuvenitas, a los gaditas y a la media tribu de Menashé, les dijo Yehoshúa:
  13. 13זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶבֶד־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃Zajor et-hadavar asher tsivá etjem Moshé eved-Adonai lemor Adonai Eloheijem meniaj lajem venatán lajem et-ha’arets hazot«Recuerden la palabra que les ordenó Moshé, siervo de HaShem, diciendo: HaShem su Elohim les da reposo y les ha dado esta tierra.
  14. 14נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃Nesheijem tapejem umikneijem yeshvú ba’arets asher natán lajem Moshé be’éver hayardén ve’atem ta’avrú jamushim lifnéi ajeijem kol giboréi hajáyil va’azartem otamSus mujeres, sus niños y su ganado permanecerán en la tierra que les dio Moshé en la otra ribera del Yardén; pero ustedes cruzarán armados delante de sus hermanos, todos los valientes guerreros, y les ayudarán,
  15. 15עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהֹוָ֥ה׀לַאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהֹוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃Ad asher-yaniaj Adonai la’ajeijem kajem veyarshú gam-hema et-ha’arets asher-Adonai Eloheijem notén lahem veshavtem le’erets yerushatjem virishtem otah asher natán lajem Moshé éved Adonai be’éver hayardén mizraj hashámeshhasta que HaShem dé reposo a sus hermanos como a ustedes, y posean también ellos la tierra que HaShem su Elohim les da; entonces volverán a la tierra de su heredad y la poseerán, la que les dio Moshé, siervo de HaShem, en la otra ribera del Yardén, hacia la salida del sol».
  16. 16וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃Vaya’anú et-yehoshúa lemor kol asher-tsivitanu na’asé ve’el-kol-asher tishlajenu nelejY respondieron a Yehoshúa diciendo: «Todo lo que nos has ordenado haremos, y adondequiera que nos envíes iremos.
  17. 17כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃Kejol asher-shamanu el-Moshé ken nishmá eleja rak yihyé Adonai Eloheja imaj ka’asher hayá im-MoshéTal como obedecimos a Moshé, así te obedeceremos a ti; solo que esté HaShem tu Elohim contigo, como estuvo con Moshé.
  18. 18כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃Kol-ish asher-yamré et-pija velo-yishmá et-devareja lejol asher-tetsavenu yumat rak jazak ve’emátsTodo hombre que se rebele contra tu mandato y no obedezca tus palabras en todo lo que le ordenes, morirá. Solo sé fuerte y valiente».
Berajot después de la Haftará · ברכות ההפטרה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, הַמְּדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו.

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמְּחֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן דָּוִד.

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. עַל הַכֹּל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לְךָ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.